ביגל – כל מה שרציתם לדעת!
הביגל הוא כלב טוב לב, סקרן, שובב ומלא אהבה. הוא יהיה כמו ילד נוסף במשפחה שלכם, רק שכנראה יריב הרבה פחות עם האחים שלו, כיוון שהוא מסתדר טוב מאוד עם ילדים וכלבים אחרים. הביגל הוא כלב ציד ממשפחת ההאונדים, והעדות הראשונה לקיומו היא מהשנה הרחוקה של 1475. הוא הוכר כגזע רשמי בשנת 1873, כשב-1890 הוקם בבריטניה המועדון הראשון למגדלי ביגל. גזע הביגל הגיע לאמריקה הצפונית עם מתיישביה הראשונים, ושימש לציד בלהקה או כיחיד, בעיקר לחיות קטנות כמו שועלים וארנבים. הביגל שימש גם כעזר בזכות כישורי ההרחה הגבוהים שלו, ועזר לצבא ולמדינה בגישוש אחר מטרות שונות כמו סמים, אנשים חשודים, חומרים אסורים במעברי גבול ועוד. לביגל יש יתרון מובהק על כלבי גישוש אחרים מפאת גודלו הקטן, המאפשר לו גמישות והופעה לא מאיימת המשרה נוחות ורוגע על הסביבה. כיום הביגל הוא חיית מחמד נפלאה וחברית, מזג נעים ונוח.
מה הגזע שלי אומר עליי?
הביגל הוא כלב קטן ומאוד פעיל, שובב, שמח ומסתדר נפלא עם ילדים. הוא בעל חוש ריח מפותח באופו יוצא דופן. מקורו של הביגל הוא סקוטי, שם הורבע במטרה להיות כלב צייד, ובארה"ב הוא עדיין משמש כאחד במקומות מסוימים אך משמעותית פחות מפעם. הביגל נחשב לכלב קל יחסית לטיפול כיוון שהוא קטן ובנוי היטב. הביגל יכול להופיע במגוון צבעים כמו שחור, חום, כתום ולבן, ולרוב יופיע עם שילוב של שלושה מהם. גזע הביגל מתחלק לשני תתי סוגים כשאחד הסוגים מגיע עד לגובה של 33 ס"מ, והשני נע בין 33 ל-38 ס"מ. משקלו של הביגל נע בין 8 ל-13.5 ק"ג, ותוחלת החיים הממוצעת שלו היא בן 12 ל-15 שנים.
מהן תכונות האופי הבולטות שלי?
הביגל נחשב לכלב חכם, סקרן ומאוד מאוד שמח. הוא רך, מתוק ויאהב את כל מי שיראה לו אהבה. הביגל הוא כלב מאוד חברותי ומסתדר עם אנשים בכל הגילאים, מקטנים מאוד ועד למבוגרים מאוד. הביגל בדרך כלל גם חברותי כלפי כלבים אחרים, אך כשזה נוגע לחיות מחמד אחרות, הוא מגלה חשדנות וסלידה. מתוך החברותיות וההזדקקות של הביגל לתשומת לב רבה, הוא מתקשה להישאר לבדו לזמנים ארוכים, וכשזה קורה הוא עשוי להפוך לעצוב והרסני. הביגל מיילל בטון גבוה ועל מנת שינבח פחות עליו לעבור אילוף כבר מגיל צעיר. הגודל הקטן של הביגל והמזג הנעים שלו, הופך אותו לכלב נוח ונעים לגידול ותוספת נפלאה לכל משפחה.
מה הבעיות הבריאותיות שעשויות להיות לי?
הביגל נתפס כגזע בריא וחסון ובעל יכולת להירפא במהירות ממחלות. יש בעיות מסוימות שכדאי להיות מודעים אליהן כשמגדלים ביגל, כיוון שהן בשכיחות גבוהה יותר אצלם. הבעיות הנפוצות יותר הן דיספלסיה של מפרק הירך, מחלה שיכולה לגרום לעיוות של הרגליים הקדמיות, בעיות בחוליות הגב (הנוזל ביניהן עלול לדלוף ולגרום ללחץ על עמוד השדרה), מחלות לב, אפילפסיה ובעיות עיניים כמו עין אדומה וגלוקומה. בשביל לשמור על בריאות תקינה של הביגל יש לקיים איתו פעילות גופנית סדירה, הליכות יומיות וסיפוק של גירויים רבים.
איך אני מתנהג?
הביגל הוא צייד מטבעו, ולעיתים עלול להפגין עקשנות רבה ויש להיאזר בסבלנות בעת האילוף שלו. לביגל יש יצר טבעי לעקוב אחרי רעשים וקולות, והוא יכול להגיע למרחקים רבים אם לא יהיה קשור ברצועה, לכן חשוב להשגיח עליו בקביעות. עקב חוש הריח המפותח בו ניחן הביגל, הוא אוהב מאוד לרחרח את הרצפה בניסיון למצוא ריחות חדשים ומעניינים שלא הריח קודם. זו הסיבה שישנם שדות תעופה שמשתמשים בביגל למציאת חומרים מסוכנים באזור.
איך מאלפים אותי?
בזכות האינטליגנציה הגבוהה של הביגל, הוא יכול ללמוד מהר והרבה באילוף שלו. אימון עקבי עם מטרות ברורות ומוגדרות מראש יעבדו הכי טוב בשבילו. ניתן להתחיל לאמן את הביגל עוד בזמן שהוא גור, החל מגיל 6-8 שבועות בלבד, והוא יתרגל מהר לשלל סוגי הכשרה. כיוון שהם מעט מתקשים בטווח קשב לאורך זמן, האילוף צריך להיות קצר (10-15 דקות) ולא יותר משלוש פעמים ביום. הביגל זקוק לפידבק חיובי ולהרבה אהבה ובעיקר להמון סבלנות והתמדה. חשוב להפגיש אותם עם כלבים אחרים על מנת שילמדו להסתגל אליהם מוקדם ככל האפשר, כדי שיוכלו לחיות בסביבתם כשיגדלו. הביגל הוא כלב שלאדם הממוצע קל לאלף, במידה והוא ניחן בסבלנות, השקעה ויכולת להרעיף אהבה וחיזוקים חיוביים.
